Contents

Data Source: BnF Archives et manuscrits

• F. 1-30v : Aḥmad b. Muḥammad b. Kaṯī al-Farġānī, [ספר אלפרגאני]. Le traité d'astronomie d'al-Fargani dans la traduction hébraïque de Jacob Anatolio.
  Incipit : זה הספר נקרא אלפרגאני על שם מחברו.
  Explicit : תקדם זריחת השמש במקום המזרחי.
  Voir Hüb. §343, p. 554-556. GAL, I2, 249, Suppl. I, 393.

  F.31-48 : Al-Ḥasan b. al-Ḥasan ibn al-Hayṯam, ספר התכונה, traduction hébraïque de Jacob ben Machir.
  Incipit : אמר אבו עלי אלחסן בן אלחסן אלהיתם בעלי הלימודי ממי שייטיב העיון בחכמת התכונה. 
  Explicit : זולת כוכב כותב אחד.
  Cf. Hüb. §346-349, p. 558-561, GAL , I2, 619, Suppl. I, 85

  F. 49-60 : Euclide, [ספר חלוף המבטים], Optique, traduite sur la version arabe de Ḥunayn b. Iṣḥāq revue par Ṯābit b. Qurra dans une traduction hébraïque de Jacob ben Machir.
  Incipit : אמ' מפני שהשלמתי ספרי הנקרא בשמי.
  Explicit : וזה הצלעות הנשארות והמ'ש'ל.
  Voir Hüb. §315, p. 510-512; Suppl. I, 368 [II,4].

  F. 60v-62v : Euclide, [ספר המראים], Catoptrique dans une traduction hébraïque de Jacob ben Machir.
  Incipit : נרצה לבאר מראה איך תתכן שתראה בה זולתך.
  Explicit : הנה נקודת מקום שריפת האשישה.

  F. 63-66v : מאמר בכדור המתנועע traité sur la sphère en mouvement d'Autolycos traduit en arabe par Ṯābit b. Qurra.
  Incipit : אמר התנועה תתנועע תנועה שוה .
  Explicit : מפני שמרכזם מרכז הכדור וזה מה שרצינו לבאר.
  Voir Hüb. §311, p. 503; et cf. pour l'original GAL I2, 242 [5a]; Suppl. I, 384.

  F. 67-68v : note sur les deux lignes, l'une droite et l'autre courbe qui se rapprochent sans cesse sans jamais se rencontrer (cf. Guide, I, 73).
  Incipit : נרצה לבאר איך נוציא שני קוים.
  Explicit : וכזה יתבאר בכל נקודה ונקודה שתהיה על קו מעוקם ה''כ לאין תכלית וזה מה רצינו לבאר.
  Cf. manuscrit Hébreu 1026, f. 41-44.
  Le commentaire d'Efodi (Isaac ben Moïse ha-Lévi dit Profiat Duran, sur cette dissertation est copiée dans les marges du texte principal mais semble être défectueux de la fin. Cf. manuscrit Hébreu 1026, f. 44-49v.
  Incipit : משולש נצב הזויות כי לא יתבאר המופת הבא בזולתו מן המחודדים.

  F. 69 : note sur le même sujet (Guide, I, 75).
  Incipit : מה שכתב הרב רבינו שזה ז''ל בספר המורה חלק א' פרק ע''ג.
  Explicit : כאשר הראינו מן הצורה הזאת בכל הקוים השוים בה.

  F. 70v-88v : Ibrāhīm b. Yaḥyā Ibn az-Zarqāla, [אגרת המעשה בלוח הנקרא צפיחה], traduit en hébreu par Jacob ben Machir.
  La préface a été traduite par Moïse ben Juda Galiano (nonobstant les doutes émis par Steinschneider, cf. Hüb., p. 577).
  Moïse Galiano écrit : אמר משה גאליינו להיות התועלת המגיע מזאת מזאת ההקדמה לא מעט ראיתי להעתיקה.
  incipit : בשם ה' הרחמן המרחם אולם אחר השבח לה' אשר לא יוקף לידועיו.
  Explicit : יהיה זה גבה סוף עת אל עציר ודע זה.
  Cf. Hüb. §369-371, p. 590-599; José Maria Vallicrosa, estudios sobre Azarquiel, p. 429, 432, a établi que la version hébraïque concorde avec la rédaction arabe du traité al-ʿAmal biṣ-ṣaḥīfa az-zīǧiyya contenue dans les manuscrits de Leyde Or. 993 et 187b (d'où dérive Ac.50).

  F. 89-97v : [פי' הרובע הקשתותי], traduit par Moïse Galiano, opuscule "sur l'usage du quart de cercle sur lequel sont tracés les cercles de projection (fi l-ʿamal bisubʿ al-muqanṭarāt)". L'auteur de l'original est désigné comme étant Muhammad b. Muhammad qui pourrait être Badr ed-Dīn Sibṭ al-Māridīnī senior (cf; GAL, II2, 216). Mais aucun de ses ouvrages connus ne semble correspondre à notre texte. En revanche, celui-ci semble se rapprocher de Risāla fi l-ʿamal bisubʿ al-dāʾira al-mawḍū fihi l-muqanṭarāt de ʿAbd Allāh b. H̱alīl b. Yūsuf al-Māridīnī. Cf. GAL II2, 218; décrit par W. Ahlwardt n°5841, t. V, 254-255 et voir 5863, t. V, 267-268. 
  Incipit : אמר משה גאלייאנו למה שהגיע אל העשר מצות קצת האהובים.
  Le texte commence אחר כותנו שבח לאל ותפילה לנביאיו ולחבריו . Il s'agit ici d'un résumé en style indirect de la préface de l'original agrémenté des considérations personnelles du traducteur.
  L'introduction commence au f. 89v : הקדמה בזכרון תכונת הרובע ושמות הקוים על אחד ושני צידיו.
  L'opuscule se compose ensuited e seize chapitres dont le dernier est : בידיעת העובר מהלילה והנשאר ממנו.
  Explicit : וכבר זכרנו גובה האקלימי' על שטח הארץ ושעור היום וזולת זה מהצריך למדידו באגרת הארוכה. Cf. Hüb. §358, p. 575-577.