Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits, Hébreu 885

Référentiel d'autorité Biblissima : https://data.biblissima.fr/entity/Q57065

  • Titres attestés :
    • Aristote(0384-0322 av. J.-C.). Météorologiques (hébreu)
    • Joseph ben Šem Ṭov ibn Šem Ṭov. Commentaire sur le traité de la possibilité de la conjonction d'Averroès
    • Joseph Gikatila (1248-1325). Šaʿarey ṣedeq
    • Koḥ šibʿah kpwlwt
    • Recueil
    • Traité sur les treize attributs divins
    • אריסטו. אותות השמים
    • ג’קטילה, יוסף בן אברהם. שערי צדק
    • כח שבעה כפולות
    • פרוש שלש עשרה מדות
    • שם טוב, יוסף בן שם טוב אבן. פרוש אפשרות הדבקות
  • Autre forme de la cote :
    • Hébreu 885
    • Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits, Hébreu 885
    • Paris. BnF, Hébreu 885
  • Conservé à : Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits
  • Langues : hébreu
  • Auteur : Aristote (0384-0322 av. J.-C.) | Joseph Ben Shem Tov (1400?-1460?) | Joseph ben Abraham Gikatilla (1248-1325?)
  • Date de fabrication :
  • Aspects codicologiques :
    • Parchemin (f. 1r-24) et papier (f. 25-210). Le papier est très abîmé en fin d'oeuvre. Deux filigranes non identifiés. 210 f. Foliotation à l'encre. 203 x 140 mm (f. 30v)..Ecritures de type byzantin et de type séfarade. 39 lignes écrites par page pour la première unité codicologique. 28 lignes écrites par page pour les autres. Réclame horizontale, un mot. . Reliure de parchemin souple, traces de lanières.

Manifeste IIIF

IIIF Drag and Drop Icon

Numérisation :

Présentation du contenu

Source des données : BnF Archives et manuscrits

  • Recueil factice composé de cinq unités textuelles différentes.


    Les météorologiques d'Aristote, version hébraïque d'après la traduction arabe d'Al-Bitriq bin Yahya et commenté par Samuel ben Juda ibn Tibbon (voir le manuscrit Hébreu 182, deuxième unité textuelle). Le manuscrit portant la cote hébreu 189 propose une meilleure variante pour ce texte qui a subi de nombreuses retouches stylistiques.

    introduction :

    אמר שמואל בן תבון המעתיק זה הספר מלשון הגרי אל לשון עבריה הנקרא אותות השמים מאחד מחמודי החכמה ומין המשכילים ר' יוסף בן החסיד ר' ישראל ז''ל

    Début du texte :

    בתחילת תחנוני המשכילים הנבון החבר היקר רצה דבר להעתיק לו ספרי חכמת טבע

    Fin du texte :

    כאדם והצמח והדומה להם מן ההויות בג''ה יתעלה שמו נשלם ספר אותות השמים העליונים


    La copie est inachevée. Le dernier lemme d'Averroès au f. 105v : וכאשר ידעת שזה הפעל יאמין המאמין

    Début du texte :

    ברוך יי אלהי ישראל מן העולם ועד העולם אשר הפליא חסדו אם ברואיו

    Début du commentaire :

    הכונה בזה המאמר שנחקור האם אפשר בשכל אשר בנו והוא הנקרא היולאני שישכיל הצורות הנבדלות בסוף

    Fin du texte :

    מה שהיה אפשר לו שירצה שיקרב לחיות חיים אלהיים חיי עיון ושיקרב אל אלה החיים


    Traité cabbalistique sur sept lettres de l'alphabet hébreu (בגדכפרת) correspondant à sept planètes du système solaire.

    Début du texte :

    בשם עושה פלאות אחל לכתוב שבעה כפולות בגד כפת

    Derniers mots conservés :

    ומאדים בשעה ג

    La dernière réclame : החמה


    Fragment de ce qui semble être une explication de la phrase du rituel : האל הגדול הגיבור והנורא. La première ligne du texte conservé cite un certain Rabbi Jacob.

    Début du texte :

    ועשה עמהם נסים ונפלאות במדבר והרבה להם מחילה וכפרה

Intervenants

Autres intervenants

Historique de la conservation

Source des données : BnF Archives et manuscrits

  • L'unité codicologique sur vélin n'est que la première pièce d'un manuscrit qui contenait d'après une inscription au f. 1, le deuxième chapitre du traité sur le calendrier d'Abraham ibn Ezra et le commentaire de Moïse Maïmonide sur le traité Rosh Hashanah.

    Marque de possession au f. 107r : ישראל חן במאו"ר ... יאודה חן הרופא הר"ו. Ex libris de l'Oratoire parisien au f. 1v suivi de la signature LM. Sur la première garde A, note de collationnement datée du 25 février 1891.

    Cotes anciennes : CA19, CU3, 1987 et Or 136.


    Bibliothèque nationale, 1793

Source des données